Node.js Overview

רקע

בקומה העשרים של גורד שחקים בסן פרנסיסקו יושבת קבוצה של מתכנתים ועובדת על טכנולוגיית פיתוח חדשה שתשנה, ככל הנראה,  את הדרך בה כותבים אפליקציות זמן אמת (real-time) בעולם ה – web ואת הדרך בה אפליקציות אלו מתאימות עצמן לעידן ענן המחשוב בהן הן צריכות להתרחב ולגדול בהתאם לצורך.
לטכנולוגיה זו קוראים node.js והיא נחשבת בעיני רבים בקהילת המפתחים ל- "Ruby on Rails" החדש.

פיתוח node.js החל בשנת 2009 ע"י ראיין דל (Ryan Dahl) שהועסק כמהנדס בחברת Joyent מסאן פרנסיסקו, העוסקת בפתרונות מחשוב ענן ווירטואליזציה.

מטרת פרוייקט node.js כפי שנוסחה על ידי היוצר:

To provide a purely evented, non-blocking infrastructure to script highly concurrent programs

אם כי בראיון שבוצע איתו לאחרונה ציין ראיין דל כי למעשה הוא החל את פרוייקט ה node.js על מנת למצוא דרך טובה לעדכן את המשתמש על סטאטוס העלאה של קובץ לרשת.

מטרתו המקורית של הפרויקט הייתה ליצור אתרים המאפשרים "יכולות דחיפת מידע" (קונספט בו יוזמת הפנייה מגיעה מהצד המספק את המידע – server ולא מהצד המבקש – client).
דבר המאפשר למשתמש לקבל מידע חדש מהשרת ללא צורך בביצוע פעולות בעצמו. לדוגמא הודעה על מבצע חדש, על מייל חדש, על מבזק חדשות וכד'.

הפרוייקט מפותח אמנם כקוד פתוח, אך בפועל חברת Joyent היא המממנת העיקרית של הפרוייקט ע"י העסקת עובדים ואירוח אירועים מקצועיים בקרב קהיליית המפתחים.

node.js הפך לאחרונה לאחד מה Buzzword הנפוצים ביותר כיום, בעולם הפיתוח ל – web.

מהות הטכנולוגיה

node.js הוא ערכת כלים בקוד פתוח לפיתוח אפליקציות צד שרת ב- java script.

הבחירה ב java script (להלן js) נעשתה דווקא מכיוון של- js לא היה קיים באותה העת ממשק קלט פלט (I/O API), ודבר זה אפשר הגדרת קונבנציה (convention) חדשה של ממשק קלט פלט מבוסס אירועים. מתוך מטרה לאפשר המשך הרצת התוכנית ללא צורך בהמתנה לפעולות הקלט / פלט שיסתיימו.

ארכיטקטורה

בבסיס הארכיטקטורה נמצא "מנוע תוכנה" בשם V8 [הערה 1], מעליו עטיפה של node.js למימוש פרוטוקולים שונים כגון socket-ים ו http (ב- C++). ולמעלה הספרייה הסטנדרטית של  node.js(ב- java script).

בשכבת ה – java script ניתן לגשת רק לתהליך (thread) הראשי, בעוד משכבות הבסיס ניתן לגשת למספר תהליכים (threads).

המימוש בפועל של מנגנון ה Asynchronous I/O ממומש ע"י יצירת מספר תהליכים שונים בשכבת ה-C.

איור 1 : ארכיטקטורה של שרת node.js

---

[1]מנוע קומפילציה הכתוב בשפת C++.
המנוע יודע לקמפל קוד java script לשפת מכונה ולהריצו.
המנוע נמצא בשימוש ע"י חברת גוגל בדפדפן כרום.

10 הדיברות לאורן מפותחת הטכנולוגיה:

1. תמיכה מובנית בפרוטוקולים החשובים (דוגמת: DNS, HTTP, TLS)
2. להזרים הכל (Streaming), לעולם לא לחצוץ מידע (buffering) –המידע כל הזמן זורם הלאה ולא נאגר בחוצצים על מנת להישלח בשלב מאוחר יותר.
3. אי תלות בפלטפורמה
4. שמירה על רישיון קוד פתוח "פשוט"
5. תלויות מועטות – אין צורך בספריות חיצוניות רבות על מנת להריץ את אפליקציה הכתובה ב node.js
6. קישור סטאטי –בזמן הקומפילציה מתבצע קישור לכל הקוד שאיננו חלק מן התשתית והוא הופך להיות חלק מקובץ הריצה.
7. אף פונקציה אינה אמורה לבצע פעולות קלט/פלט ישירות אלא דרך תהליך Callback על מנת לאפשר המשך ריצת התוכנית ללא המתנה לסיום פעולות הקלט/פלט (ראה הרחבה בהמשך).
8. לא להסיר פונקציונליות מהשכבה שמתחת (שכבת ה POSIX-portable Operating System Interface) –השכבה שמאפשרת ביצוע פעולות בצורה זהה על גרסאות שונות של יוניקס.
9. תמיכה בתכונות ויכולות של HTML כגון:
   1. קידוד בחלקים (Chunked encoding)
   2. הודעות מקושרות (Pipelined messages) – טכניקה בה השרת יכול לקבל מספר בקשות באמצעות חיבור TCP יחיד, ללא צורך בהחזרת תשובה בסדר בו התקבלו הבקשות.
   3. תמיכה באפליקציות המשתמשות במודל COMET , בהן המידע מועבר מהשרת למשתמש בדחיפה, ללא בקשה ישירה.
10. ה – API צריך להיות מוכר למפתחי java script בצד הלקוח. וכן למשתמשי unix.

הדיבר ה-11 עליו מקפידים במימוש הינו לאפשר מוצר שהינו כיף לפיתוח 🙂 .

פיתוח מונחה אירועי קלט / פלט

node.js עובד בצורה של  אירועי קלט/פלט ( Evented I/O או Asynchronous I/O). מה שמאפשר ריצה יעילה יותר של התוכניות. לדוג' בעת המתנה לסיום פעולת I/O ניתן לבצע פעולות אחרות. בשפות שרת אחרות בד"כ מממשים פעולה זו באמצעות הוספת listener-ים שאינם מאפשרים המשך ריצת התוכנית תוך כדי המתנה.

פיתוח מונחה אירועי קלט/פלט משמעותו (בצורה מופשטת) שבתוך הלולאה המרכזית של האפליקציה ישנם שני חלקים: גילוי אירוע וטיפול באירוע.

ברגע שמתגלה אירוע, האפליקציה מתחילה לטפל בו. במקביל, הלולאה של גילוי האירועים ממשיכה לעבוד ויכולה לגלות אירוע חדש ולהתחיל לטפל גם בו. אין המתנה לסיום של חלק מסויים לפני שהמערכת ממשיכה לרוץ. לדוגמא, אם נבקש קובץ מסוים, המערכת תשלח בקשה להביא את אותו הקובץ (fetch) ותמשיך לרוץ הלאה. ברגע שהקובץ יחזור היא תטפל בו.

ניתן לראות את ההבדלים בשיטות הפעולה של Synchronous I/O ו-A-Synchronous I/O, בתרשים הבא:

בחלק העליון, המתאר פעולת קלט / פלט סינכרונית, בזמן T1-T2 (הציר האמצעי מייצג את הזמן) כל מה שהמערכת עושה, הינו טיפול בקלט / פלט, ולא קורה שום דבר אחר במקביל.
בחלק התחתון המתאר פעולת קלט / פלט אסינכרונית, ניתן לראות שהמערכת ביקשה לבצע פעולת קלט / פלט שרצה בתהליך נפרד, ובתהליך הראשי המערכת ממשיכה לרוץ (אין קיטוע בקו העליון שמייצג את התהליך הראשי).

איור 2: קלט / פלט סינכורני (למעלה) לעומת קלט / פלט אסינכרוני

נמחיש זאת בדוגמת הקוד הבאה:
שני קטעי הקוד הבאים, אחד ב PHP ואחד ב js עבור node.js, מבצעים אותה פעולה שבבסיסה קריאה מקובץ sample.txt (שורה 3 בקטע ה PHP  ושורות 3,4 בקטע הקוד ב node.js). בקובץ רשומה השורה – “sample txt file”.

ניתן לראות שברגע שמריצים את קטע הקוד ב js, השורה שאחרי קריאת הקובץ  (שורה 7) נכתבת לפני תוכן הקובץ.
הסיבה היא שכאשר מבצעים פעולת I/O ב- js התוכנית ממשיכה לרוץ בינתיים. וזו הסיבה שפלט התוכניות (מופיע במסגרת Output) שונה.

איור 3 : קטע קוד ב PHP לעומת node.js

   1: <?php

   2: echo "Starting\n";

   3: $contents = 4.file_get_contents("sample.txt");

   4: echo "contents of file: " . $contents;

   5: echo "Finished.

   6: ?>

Output: Starting contents of file: sample txt file Finished

   1: var fs = require("fs");

   2: console.log("Starting");

   3: fs.readFile("sample.txt", function(error, 4.data) {

   4:  console.log("contents of file: " + data);

   5: });

   6: console.log("Finished")

Output: Starting Finished contents of file: sample txt file

יתרונות

השימוש ב- node.js טומן בחובו מספר יתרונות מרכזיים:

1. ביצועים גבוהים עקב העבודה עם js ושיטת הפיתוח מונחית אירועי קלט/פלט.
2. שפה אחידה (js) בצד הלקוח ובצד השרת, מה שמאפשר שימוש חוזר בקוד שנכתב בצד הלקוח גם עבור צד השרת ולהפך. הדבר חוסך כתיבת קוד מיותר, וחוסך צורך בכ"א ייחודי עבור כתיבת החלקים השונים מאחר ואין צורך להכיר מספר שפות. כמו כן הדבר מאפשר עבודה בצוות אינטגרטיבי יותר שמכיר את שני צדי האפליקציה.
3. פיתוח מונחה אירועי קלט/פלט מאפשר ביצוע פעולות במקביל כך שהביצועים משתפרים וצריכת המשאבים קטנה. ניתן לבצע פעולות במקביל ללא צורך בהיכרות מיוחדת בעבודה עם Thread-ים.
4. בשפות פיתוח מסורתיות התקשורת הפנימית בין שרת האפליקציה לבסיס הנתונים הינו צוואר הבקבוק של האפליקציות. node.js מאפשר טביעת רגל נמוכה על שרת האפליקציה על יד כך שהוא מקצה משאבים על פי צורך במקום להקצות כמות גדולה של משאבים מראש.
   לדוגמה במקומות בהן אפאצ'י עשוי להקצות mb8 זיכרון עבור משתמש, node.js עשוי להקצות kb8 בלבד.
   node.js מאפשר זאת ע"י כך שהוא לא מקצה משאבים בזמן ההמתנה. בזמן שהשרת מחכה לתשובה מבסיס הנתונים הוא ממשיך בביצוע פעולות אחרות ורק כאשר בסיס הנתונים מגיב השרת מקצה משאבים לעיבוד התשובה. דבר זה מאפשר עיבוד מספר רב יותר של בקשות במקביל.
5. Java script הינה שפה פופולרית ונפוצה מאוד. מה שמאפשר למצוא מפתחים אשר מכירים את הטכנולוגיה בקלות.
6. Java script הינה שפה יעילה בעבודה עם Json-ים (סטנדרט לייצוג נתונים) ודבר זה מאפשר כתיבת API בקלות, במהירות ובצורה טבעית.
7. יכולות להתרחבות למספר משתמשים גדול בקלות (scalable).

חסרונות

1. הטכנולוגיה צעירה יחסית, מה שמשפיע בכמה מישורים :
   1. קהילה מצומצמת יחסית – מקשה על קבלת תמיכה כשיש בעיות.
   2. קורות לימוד איכותיים מצומצמים.
   3. מיעוט תשתיות אפליקטיביות על בסיס הטכנולוגיה
2. פיתוח בשיטה מונחית אירועי קלט/פלט מחייב למידה והתנסות.
3. Node.js רץ באמצעות process (תהליך) אחד ו thread (תהליכון) אחד, מה שמקשה על ההתרחבות שלו (scalable)יות עבור שרתים מרובי ליבות.
4. פיתוח צד שרת ופיתוח צד לקוח בשפה זהה – זהו אמנם יתרון אך גם חיסרון מכיוון שלרוב האתגרים איתם מתמודדים בצד השרת ובצד הלקוח הנם שונים, ולעיתים דווקא נדרשות מתודולוגיות וטכנולוגיות פיתוח אחרות.

לסיכום, ניתן לראות כי הטכנולוגיה החדשה מתאימה, בינתיים לפחות, ליישומים ספציפיים. בנספח א' תוכלו לבחון האם היא מתאימה עבור היישום שלכם.

התקדמות / בשלות הפרויקט

כאשר גוף הולך לבחור טכנולוגיה, בכלל, ובפרט טכנולוגיית פיתוח אחד הפרמטרים המרכזיים הוא בשלות הפרוייקט והאופן בו הוא מתפתח. ככל שישנם יותר משתמשים, קהילה טובה יותר, תורמים (בעיקר קוד) לפרוייקט וכד', סימן שהוא כנראה טוב, ויציב.
אחד המדדים המעידים על בשלות טכנולוגיית קוד פתוח כדוגמת node.js הוא מס' פעולות ה – commit המתבצעות בסביבת הפיתוח.
הגרפים הבאים, המתארים זאת מעידים כי הפרויקט מתפתח באופן שוטף ונמצא בשימוש גבוה, מה שמעיד על קהילה גדולה ופעילה ועל פרויקט דינאמי המתפתח בהתאם לשינויים בשוק ולבעיות שהתגלו.

איור 4 : מספר פעולות ה-Commit בפרויקט node.js – החלק העליון בירוק מייצג את כל תקופת הפרויקט והתחתון בכתום את השנה האחרונה.

סיכום

node.js הפך לפופולרי במיוחד בשנת 2010, ומאז תופס פופולריות כמעט כמו Ruby On Rails (טכנולוגיית פיתוח web נוספת). נראה כי מכיוון שה- framework נכתב על בסיס שפת java script הנפוצה, חסמי הכניסה אליו נמוכים, והמוטיבציה לשימוש בו עבור אפליקציות real time / near real time הינה גבוהה.

נראה שעד עתה קיימת התלהבות בקרב קהילת משתמשי הטכנולוגיה. שורשי ה- frameworks ב- java script פונים גם למפתחי ומעצבי תוכנה שזה עתה נכנסו לעולם ה-web וכן למפתחים מנוסים המחפשים דרך טובה יותר לפתח אפליקציות real time.

חכמה נפוצה בקרב מפתחים רבים היא שאין דרך אחת נכונה לבנות אפליקציית web, אך נראה כי node.js הולך ונתפש כפתרון הטוב ביותר עבור סוג מסוים של אפליקציות.

חברה מוכרת המשתמשת ב-node.js היא הרשת החברתית-מקצועית – Linkedin. המהנדס הראשי של החברה, מר קירן פרסד (Kiran Prasad) צוטט לאחרונה:
"בצד השרת התוכנה שלנו בגרסת המובייל, מבוססת לגמרי על node. סיבה ראשונה היא סקלביליות (scalability) והשנייה היא ש node.js הראה לנו יתרונות ביצועים ענקיים".

נספח א': האם node.js מתאים לאפליקציה שלי?

מתי להשתמש?

• אפליקציות near real time – כגון מסרים מידיים, צ'טים, רשתות חברתיות. הביצועים ש node.js מאפשר נותנים לו יתרון משמעותי במימוש אפליקציות מסוג זה, אך יש להיזהר מכיוון ש java script היא שפה דינאמית כך שזמני התגובה עלולים להיות מושפעים מזמני ריצת ה garbage collection.
  לכן עבור אפליקציות real time אמיתיות יש לבחון לעומק את הפתרון המיטבי.
• Json API – אם אתה בסך הכל רוצה "לעטוף" מקור נתונים, ולספק אליו גישה באמצעות Json API, node.js עשוי לספק פיתרון אולטימטיבי, בשל היכולת שלו לעבוד בתצורה של non-blocking I/O יחד עם העוצמה של java script  בטיפול ב – json.
• אפליקציות של עמוד web אחד (Single Page App)– אם אתה בונה אפליקציה שמבצעת הרבה פעולות AJAX מול השרת ומבצעת עיבוד בצד הלקוח, node.js יכול להיות אידיאלי בזכות האפשרות שלו לעבד הרבה בקשות במקביל עם זמני תגובה קצרים. ניתן לציין כי גם היכולת שלו להשתמש בקוד זהה (כגון בדיקות תקינות) בצד השרת ובצד הלקוח תומכת בפיתוח אפליקציות מסוג זה.
• אפליקציות לעטיפת פקודות command line – היכולת של node.js ליצור תהליכי בן רבים ולהתייחס לפלט שלהם "כזרם של מידע", הופך אותו לאידיאלי ליצירת מעטפת יפה ונוחה יותר עבור פקודות command line קיימות.
• הזרמת מידע – אפליקציות מסורתיות בד"כ מתייחסות לבקשות http כאל אירועים אטומיים, אך בפועל הם אינם כאלה. היכולת של node.js להתייחס לבקשות http כאל אירועים אטומיים עשויה להביא לשיפור ניכר בתוצאות. לדוגמא בעת עיבוד קובץ בזמן העלאה או גישור בין שכבות מידע שונות.

מתי לא להשתמש?

• אפליקציות עיבוד. אם האפליקציה שלך נועדה לעשות בעיקר עיבוד, עם מעט פעולות קלט פלט אין סיבה טובה להשתמש ב node.js. לדוג': אפליקציות לטיפול (רינדור) בוידאו ואפליקציות העושות שימוש בבינה מלאכותית.
• אפליקציות CRUD עם HTML  – אם האפליקציה שלך בעיקר מבצעת פעולות מול בסיס נתונים, ומציגה את הנתונים בעזרת HTML. בשלב זה אין ל node.js יתרון משמעותי על פני טכנולוגיות אחרות כגון Rails  או  PHP בשטח זה וזאת בשל העובדה כי אין עדיין תשתיות אפליקטיביות מתקדמות על בסיס node.
• שימוש ב node.js יחד עם בסיס נתונים לא רלציוני – אם האפליקציה שלך נראית כמו ספר בישול של מושגי noSQL DB אולי כדאי שתשקול שוב האם לערבב זאת יחד עם node. כוונתי היא כי שימוש במספר טכנולוגיות שאינך מכיר מספיק טוב, עשויה להוות סיכון משמעותי לפרוייקט…

נספח ב': Node.js vs PHP מבחן עומסים

בניסוי הבא בוצעה השוואה בין Node.js לבין PHP עם Apache2 ו – mod_php. ההשוואה בוצעה כך, כיוון שזוהי הארכיטקטורה הנפוצה ביותר בשימוש ב- PHP. יש שיגידו (ייתכן שבצדק) שניתן לקבל ביצועים טובים יותר על ידי שימוש ב Nginx or Lighthttpd  כשרת HTTP עבור PHP. בסופו של דבר PHP בצד השרת רץ בתהליכים רבים ונפרדים, ואין זה משנה מה המכניקה שיצרה אותם (mod_php או fastcgi  או מכניקה אחרת). לכן לשם ההשוואה ניצמד לארכיטקטורה הנפוצה.

סביבת הניסוי

לצורך הניסוי נכתבה אפליקציה פשוטה ב – java script וב – php5. האפליקציה שולפת 50 שורות מ – wordpress ומייצאת את המידע החוצה בצורת json וזהו. הסיבה לכך שהאפליקציה פשוטה היא כיוון שאנו לא רוצים להיכנס להבדלי מימוש בין השפות, וכן שהמטרה העיקרית היא להשוות את הארכיטקטורה בין השניים ולא את איכות הקוד.

חומרה:

שרת וירטואלי בעל המפרט הבא:

• 1 x Core Intel(R) Xeon(R) CPU E5-2670 0 @ 2.60GHz
• 2 Gb RAM.
• OS is 64 Bit Ubuntu 12.10 installed fresh before running these tests.
• We installed the Load Impact Server metric agent.

תוכנה:

• Apache/2.2.22 and
• PHP 5.4.6.
• Node.js version 0.8.18 (built using this script)
• MySQL is version 5.5.29.

 

קטעי הקוד שרצו:

   1: // Include http module,

   2: var http = require('http'),

   3: mysql = require("mysql");

   4:

   5: // Create the connection.

   6: // Data is default to new mysql installation and should be changed according to your configuration.

   7: var connection = mysql.createConnection({

   8:    user: "wp",

   9:    password: "****",

  10:    database: "random"

  11: });

  12:

  13: // Create the http server.

  14: http.createServer(function (request, response) {

 

  15:    // Attach listener on end event.

  16:    request.on('end', function () {

  17:

  18:       // Query the database.

  19:       connection.query('SELECT * FROM wp_options limit 50;', function (error, rows, fields) {

  20:          response.writeHead(200, {

  21:             'Content-Type': 'text/html'

  22:          });

  23:          // Send data as JSON string.

  24:          // Rows variable holds the result of the query.

  25:          response.end(JSON.stringify(rows));

  26:       });

  27:    });

  28: // Listen on the 8080 port.

  29: }).listen(8080);

   1: <?php

   2: $db = new PDO('mysql:host=localhost;dbname=*****',     'wp',     '*****');

   3: $all= $db--->query('SELECT * FROM wp_options limit 50;')->fetchAll();

   4: echo json_encode($all);

   5: ?>

אופן הניסוי:

• הניסוי כלל דימוי של משתמשים בדפדפן
• הגידול במשתמשים היה מ – 0-500 משתמשים בפרק זמן של 5 דקות.
• כל הבקשות הגיעו ממקום אחד גיאוגרפית.

תוצאות:

מקרא:

• קו אדום – מייצג את ה CPU של השרת
• קו ירוק – מייצג את מספר המשתמשים
• קו כחול – מייצג את זמני התגובה

איור 5 : תוצאות הניסוי ב node.js

איור 6 : תוצאות הניסוי ב PHP

בגרפים ניתן לראות שב node.js זמן התגובה יציב לאורך כל הניסוי ועומד בערך על 200 מילי שניות, בעוד ב PHP בנקודה מסוימת (בערך ב- 400 משתמשים) הוא התחיל לעלות בקצב גבוה עד שחצה את קו ה – 400 מילי שניות.

הסיבה להבדלים:

כאשר האפאצ'י טוען את עמוד ה PHP הוא משאיר זאת לתהליך בן שיטפל בבקשה. תהליך הבן יכול לטפל רק בבקשה אחת בו זמנית ולכן אם יש יותר מאחת האחרות צריכות לחכות. בשרת עליו בוצע הניסוי הוגדר באפאצ'י פרמטר של MaxClients להיות 256 (במקום 150 שמוגדר כברירת מחדל). כלומר יכולים להיווצר 256 תהליכי בן. ניתן להגדיל את ערך הפרמטר, אך זה עלול להוביל לבעיות זיכרון (RAM) ולכן צריך למצוא את האיזון בין מספר הבקשות שמטופלות במקביל לבין כמות הזיכרון של השרת .

ב node.js כל בקשה בפני עצמה, מהירה בערך ב – 30% יותר מאשר ב PHP. לכן בקונפיגורציה בסיסית זו node אכן מהיר יותר.  בנוסף ב node הכל רץ בתהליך אחד על השרת. ולכן אין צורך בתקשורת בין התהליכים השונים, ובין תהליכי הבן לתהליך האב (כפי שצריך ב PHP). בנוסף node יעיל יותר מבחינת צריכת זיכרון. PHP דורש overhead עבור מספר גבוה יותר של בקשות במקביל, בעוד node משתף את מרבית הזיכרון שלו בין הבקשות.

בנוסף חשוב לשים לב, שבשני המקרים צריכת ה CPU לא היוותה גורם משמעותי (פחות מ – 5% בשני המקרים), כלומר ניסוי זה בא לבדוק בעיקר את ההבדלים בין הארכיטקטורות.

אם node.js כל כך טוב….

Node.js מביא עמו גם אתגרים, הן מבחינה טכנית והן מבחינה תרבותית.

מהבחינה הטכנית – בניסוי זה נעשה שימוש בשרת בעל ליבה אחת, דבר שמשחק לטובתו של node. כיוון ש node רץ על השרת באמצעות תהליך אחד, ובו thread אחד, הדבר מקשה על גדילתו בצורה אידיאלית בשרתים מרובי ליבות.

מהבחינה התרבותית – מכיוון ש node עדיין צעיר יחסית ולא ממש נפוץ, עליך להיות מוכן לממש הרבה יותר קוד בעצמך, לחקור יותר, ולפתור את הבעיות שלך בעצמך.

כמובן שבחיים האמתיים, ישנן טכניקות לצמצום הפערים שראינו כאן, הן מבחינת ה- PHP  והן מבחינת היכולת של node לביצועים משופרים על מעבדים מרובי ליבות.

מקורות:

• אתר אינטרנט ישראל – http://www.internet-israel.com/ – אתר המוקדש לפיתוח WEB
• TutsPlus – An Introduction to node.js – http://tutolearning.com/tutsplus-an-introduction-to-node-js/
• http://nodejs.org– האתר הרשמי של הפרוייקט
• http://en.wikipedia.org/wiki/Nodejs
• http://mashable.com/2011/03/10/node-js/– פורטל חדשות / כתבות
• מצגת של ראיין דל (יוצר הפרוייקט) – http://nodejs.org/cinco_de_node.pdf
• http://nodeguide.com/convincing_the_boss.html– מדריך (לא רשמי) לשימוש ב node.js
• http://stackoverflow.com/ – אתר שאלות ותשובות בנושאי פיתוח
• http://clipboard.com/clip/LQY8YknhoHfI_m8mT-vZryQEDVI_A4P6kVye – אתר לשיתוף מידע
• http://www.quora.com– אתר לשיתוף מידע
• youtube – Ryan Dahl – History of node.js
•  http://elegantcode.com– אתר בלוגים למפתחים ואנשי טכנולוגיה
• http://blog.loadimpact.com/2013/02/01/node-js-vs-php-using-load-impact-to-visualize-node-js-efficency/– אתר בלוגים

General Tech Review #6

עברה כמעט שנה מאז הסקירה הטכנולוגית האחרונה.
מאז הגיעו אלי בקשות להמשיך לכתוב סקירות נוספות.
אז הנה אנחנו חוזרים:)

והיום בתפריט: קוראים אלקטרוניים.

‏קוראים אלקטרוניים כשמם כן הם, מיועדים לקריאה של ספרים דיגיטליים .
‏היום כל הקוראים האלקטרוניים משתמשים בטכנולוגיה שנקראת דיו אלקטרוני (באנגלית e-ink ‏). קוראים אלקטרוניים לרוב נראים כמו מחשבי טאבלט רק קצת יותר קטנים בד"כ.

‏ההבדל המשמעותי בינם לבין טאבלטים הוא השימוש בטכנולוגיית הדיו האלקטרוני.

‏מה זה בעצם דיו אלקטרוני?

‏דיו אלקטרוני זו טכנולוגיה שמאפשרת הצגת טקסט על מסך באופן המדמה תחושה של נייר רגיל.
‏למה לא פשוט להשתמש בטאבלט/פלאפון כדי לקרוא?
בניגוד למסכי LCD ‏ למיניהם בהם יש למסך תאורה אחורית, השימוש בדיו אלקטרוני איננו כולל שימוש בתאורה אחורית. מה שנותן תחושה הרבה יותר נוחה ונעימה לעין, ובקריאה ארוכה חוסך את כאבי הראש.
‏כמובן שמכיוון שאין תאורה אין שום צריכת חשמל, מה שאומר שקוראים אלקטרוניים יכולים להחזיק מספר חודשים בין טעינה לטעינה.

‏מן הסתם בגלל שאין תאורה אחורית של המסך, אם רוצים לקרוא בחושך, צריך להשתמש בתאורה חיצונית. (ישנם היום נרתיקים לקוראים הנפוצים שמגיעים עם מעין פנס כזה שמתחבר לנרתיק ומאפשר קריאה בחושך).

אז מה בעצם היתרונות/חסרונות של דיו אלקטרוני לעומת מסר LCD‏?

יתרונות:
כמו שאמרנו, השימוש בדיו אלקטרוני הרבה יותר נוח ונעים לקריאה (באופן משמעותי) .

‏בנוסף צריכת החשמל מינימלית ביותר. (בד"כ ברגע שעוברים עמוד בספר והעמוד מתרענן אין יותר צריכת חשמל).

‏חסרונות:

‏אי אפשר לקרוא בחושך בלי תאורה חיצונית.

‏התרעננות המסך איטית יותר (לא חלקה כמו במסכי LCD ‏).

‏כיום השימוש בדיו אלקטרוני הוא בעיקר לטקסטים והוא בשחור לבן.

‏אני מתלבט, טאבלט או קורא אלקטרוני. מה עדיף?
שאלה מצויינת, תלוי בצרכים שלך.

‏קוראים אלקטרוניים נועדו לקריאה, של ספרים, של עיתונים, של מגזינים. הם בנויים לקריאה מסיבית בלי לעשות לך כאב ראש.
בנויים בצורה כזאת שנוח לעבור בין עמודים, ונוח להחזיק אותם בקריאה.

‏רוב השימושים האחרים או שאינם קיימים בכלל, או שהם לא באמת טובים.

‏טאבלטים הם מעין מחשבים לכל דבר, הם טובים גם לשמיעת מוסיקה, משחקים, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים, וניתן גם לקרוא בהם.

‏אז מה לבחור?

‏אם אתה מעוניין בעיקר בקריאה של חומר רב, לך על קורא אלקטרוני.

קוראים אלקטרוניים נפוצים:

‏קינדל של חברת אמזון.
נוק (nook‏).

‏וכמובן מכיוון שאנחנו בישראל נציין גם את הקורא e-vrit ‏ שנמכר בארץ ותומך בקריאת ספרים בעברית.
‏אם אתה רוצה לשחק, לראות סרטונים, לגלוש באינטרנט ורק מדי פעם לקרוא איזה עמוד או שניים, לך על טאבלט.

‏בנוסף חשוב לציין, שהבדלי המחיר בין קוראים אלקטרוניים לטאבלטים משמעותי מאוד.

‏טאבלט יעלה לך היום כמה מאות דולרים, בעוד קורא ספרים אלקטרוניים איכותי יעלה בערך כ  100 ‏דולר.

‏פורמטים נפוצים של קוראי ספרים אלקטרוניים:
e-pub, kindle, eReader, eBook ‏.

‏ישנים פורמטים רבים נוספים, ורוב הקוראים תומכים ברוב הפורמטים ככה שבד"כ בנושא הזה אין מה לחשוש.

‏וודאי שקיימים דגמים נוספים אך אלו הדגמים המובילים היום בשוק.

‏מי שמעוניין בהרחבות נוספות (על ההבדלים בין הדגמים, על ההבדלים בין הפורמטים, על התמיכה בעברית, וכל שאלה אחרת שעלה על דעתכם).

‏מוזמן לפנות אלי במייל חוזר ואשתדל לענות.

‏אם יהיה ביקוש, אולי אעשה סקירת השלמה לנושא.

‏מי שמעוניין לשמוע על נושא ספציפי גם מוזמן לשלוח מייל בנושא, ואשקול את זה.

‏שיהיה המשך יום טוב:)

General Tech Review #5

נתחיל בחידוש קטן ששווה אזכור:

‏חיבור חדש בשם thunderbolt ‏ מאיים על תקן ה USB ‏.

‏החיבור החדש הינו חיבור אוניברסלי ויכול להעביר וידאו באיכות 1080P ‏ וכן להעביר מידע מכוננים חיצוניים. ‏החיבור אמור להיות מהיר עד פי 2 ‏ מחיבור USB3‏ כלומר במהירות של ג'גיהביט לשניה. ‏בנוסף המכשיר יכול להעביר אנרגיה של 10 ‏ וואט (כפול מאשר תקן ה USB ‏). החיבור אמור להיות מסוגל לתמוך בעד7 ‏ מכשירים במקביל.

‏לפני כשבוע הוצגו המחשבים הראשונים (מק בוק פרו) בהם נמצא החיבור.
האם זהו סוף עידן ה USB ‏?
‏הדבר תלוי ביצרניות החומרה וברצון שלהם לשתף פעולה ולקדם את התקן החדש.

‏ולנושא המרכזי:

‏שנת 2011 ‏ הוכרזה כשנת הטאבלט.

‏לכבוד ההכרזה המעניינת הזאת (שאגב אין לי מושג מי הכריז) נסקור כאן כמה מהטאבלטים שיצאו/צפויים לצאת השנה.

‏נתחיל ב מוטורולה זום (XOOM‏באנגלית):

‏הזום היה אחד ממחשבי הלוח הראשונים שהוכרזו השנה בתערכות  CES ‏בלאס ווגאס.

‏ההכרזה הייתה מרשימה וגררה תגובות כמו: הוא מהיר יותר, מתקדם יותר ומרשים יותר מהאייפד. וגם מרוב מתחריו האנדרואידיים.

‏אבל כמו תמיד יש אבל, אין תמיכה בפלאש (לא זה שבמצלמה).

‏אצל אפל אין תמיכה בפלאש מתוך עיקרון של סטיב ג'ובס (שטוען שהפלאש הורס את היציבות של מערכת ההפעלה, למרות ש‏בכל העולם משתמשים בו בלי בעיה).

מ‏ה בזום אין פלאש?
‏הסיבה היא שאדובי לא סיימה לפתח את הפלאגין לדפדפן שיריץ הזום.
מתי צפוי הפלאגין לצאת? באיזור אביב 2011 ‏.

‏קצת פרטים נוספים על הזום:

‏תמיכה ברשתות דור רביעי.
סינכרון מלא לגוגל.

‏זוג מצלמות (5‏ מגה מאחור,3 ‏ מגה מלפנים).
מעבד טגרה 2 ‏של אנווידיה.

‏זיכרון של ג'יגה.

‏מחיר באיזור ה 600 ‏ דולר.

‏בלקברי פלייבוק:

‏הפלייבוק של בלקברי הוכרז גם הוא בתערוכת CES ‏.

‏והושק יחד עם קמפיין שנועד לנפץ את התדמית המרובעת של בלקברי.
למה הוא כאן?
בזכות הממשק המעניין שלו.

‏הפלייבוק בעל מסך רב מגע של 7 ‏אינצ', מעבד  ARM ‏כפול ליבה ובעל זיכרון של ג'יגה.
אבל הממשק שלו שונה מהממשקים הרגילים. ‏מסגרת המסך עבה למדי ומהווה חלק ממשק המכשיר. ‏המסגרת מגיבה למגע לדוגמא העברת האצבע על המסגרת מלמטה למעלה פותחת את מסך הבית. העברת האצבע מלמעלה למטה פותחת את חלון המשימות והתהליכים.
‏במכשיר שמו דגש על ריבוי משימות (דבר שאינו טריוואלי במחשבי לוח) והמערכת מאפשרת את זה בצורה טובה נוחה ויעילה.
מערכת ההפעלה של הפלייבוק חדשה בשוק מה שאומר שיותר מדי אפליקציות לא תמצאו בשבילה.

‏אגב לפני כשבוע הוכרז שבלקברי תאפשר תמיכה ביישומו אנדרואיד שירו‏צו על הפלייבוק, עובדה שייתכן ותקפיץ את הפלייבוק לראש טבלת הטאבלטים.

‏לסיכום זהו טאבלט מעניין מרשים וחזק.

‏הוא מאפשר תמיכה בפלאש בג'אווה וגם ב OPEN GL ‏.

‏טאצ'פד של HP

‏לאחר השקת האייפד של אפל, עיניים רבות נישאו אל HP ‏ולתחרות שתציב לאייפד.
ב 9.2 ‏הכריזה HP ‏על הטאצ'פד.

‏הטאצ'פד מחשב לוח בעל מסך 9.7 ‏אינצ' ברזלוציה של 1024 ‏* 768 ‏.
מעבד כפול ליבה במהירות 1.2 ‏גי'גה הרץ.

‏זיכרון פלאש של 16/32 ‏ג'יגה.

‏משקל 725 ‏גרם.

‏עובי 13 ‏מיימ.

‏למחשב מצלמה אחורית של 5 ‏ מגה וקדמית של 1.3 ‏.
יכולות צילום וידאו בHD ‏.

‏בנוסף המחשב מכיל רמקולים מיוחדים בטכנולוגייתbeats ‏ שפיתחה HP ‏.
למחשב יכולות ריבוי משימות בצורה מלאה ונוחה וכן תמיכה בפלאש.

‏בנוסף המחשב יכול לבצע הדפסות אלחוטיות באמצעות מערכת synery ‏ של פאלם.
המחשב תומך גם בממשק NFC ‏ (חיישן מגע שהוזכר בסקירות הקודמות).
הטאצ'פד מכיל אפלייקצית קינדל ייעודית לקריאת ספרים.

‏המחשב צפוי להיות מושק בקיץ השנה בגרסת WIFI ‏ וקצת לאחר מכן בגרסאות ה G3/4‏.

‏איי‏פד 2 ‏:

‏השבוע הוצג האייפד 2 ‏י מחשב הלוח של אפל.

‏על הבמה: סטיב ג'ובס שכידוע נמצא בחופשת מחלה (גימלים?)

‏האייפד2 ‏ קצת יותר קטן מהאייפד הראשון ושוקל 90 ‏ גרם פחות. וכן דק בכחצי סנטימטר.
יש בו מעבד A5 ‏ חזק ומהיר יותר.
‏מצלמות וידאו בחזית ובגב המכשיר (שמאפשרות שיחות וידאו בין מכשירי אפל, כמובן חס וחלילה לא עם סלולריים אחרים).
ישנה תמיכה בחיבור HDMI ‏ לחיבור למסכים חיצוניים (דורש לקנות כבל נפרד ב 40 ‏ דולר).

‏מחיר המכשיר ינוע בין 500-830 ‏ דולר (בארה"ב) בהתאם לנפח הזיכרון 16-64 ‏ג'יגה.

‏האייפד החדש יריץ את מערכת ההפעלה החדשה iOS 4.3 ‏.

‏לטענת ג'ובס האייפד שולט כיום על 90 ‏ אחוז משוק הטאבלטים עם 15 ‏ מיליון יחידות שנמכרו.

‏כמובן שאסור לשכוח את הגלאקסי טאב שאפילו נמכר בארץ.
הטאב מריץ את אנדרואיד 2.2 ‏.

‏יש לו מעבד במהירות 1 ‏ג'יגהרץ.

‏זיכרון פנימי של  512 ‏מגה.

‏מסך מגע של 7 ‏אינצ'.

‏כונן קשיח של 16/32 ‏ ג'יגה.
משקל  400 ‏גרם.

‏סוללה של7 ‏ שעות עבודה.
חיבורUSB

‏מצלמה 3.2 ‏ מגה.

GPS.

‏תמיכה בפלאש.

‏לסיכום שנת  2011 ‏צפויה להיות מוצפת במחשבי לוח חדשים והכרזות מעניינות.

‏כמובן שסקירה זאת מכילה רק חלק קטן מההיצע הקיים, ומי ששוקל לקנות כדאי שיבדוק גם אופציות נוספות.

‏בכל מקרה אני כאן לכל שאלה המלצה וייעוץ שתרצו.

‏וכמובן שאתם מוזמנים לשלוח הצעות לנושאים שמעניינים אתכם.

‏שיהיה המשך יום טוב לכולם:)

General Tech Review #4.1

קצת השלמות מהסקירה הטכנולוגית הקודמת.

‏הרבה אנשים שאלו אותי מה לגבי הסוללה ואיך כדאי לתחזק אותה כמו שצריך.

‏אז עכשיו אחרי שקניתם מחשב חדש ע"פ ההמלצות מהסקירה הקודמת, ככה תתחזקו את הסוללה שלכם:

‏שאלה: קנינו מחשב חדש, מה עושים? בודקים את הסוללה? מטעינים טעינה ראשונה? 12 ‏שעות? 24 ‏שעות?

‏תשובה: כיום משתמשים בסוללות ליתיום, מה שאומר שאין צורך בטעינה ראשונה מעבר לטעינה רגילה. ואפשר להשתמש במחשב תוך כדי. בכל זאת מומלץ שבטעינה הראשונה הסוללה תגיע למקסימום. (כמובן שאם מופיעה הערת יצרן מפורשת מומלץ להתייחס אליה).

‏שאלה: האם יש צורך להגביל את רמת המקסימום שעד אליה הסוללה נטענת? כמה אחוזים?

תשובה: כיום בסוללות ליתיום ועם המטענים החדשים, המטענים יודעים לזהות את מתח הסוללה בכל שלב ולהזרים לה את כמות הזרם המתאימה. לכן אין צורך לעשות הגבלה יזומה כזו. ברגע שהםוללה תתמלא המטען יזרים מתח רק למחשב ולא לסוללה. כמו כן בגלל היכולות של המטען לזהות, ניתן להטעין את הסוללה מכל מצב ואין צורך לחכות שהסוללה תיגמר לפני טעינה.

‏מה שחשוב הוא להימנע מפריקת הסוללה מתחת למתח הנומינלי שלה, (מתח רגיל של תא ליתיום הוא  3.3 ‏וולט) וכיון שאין לכם ממש דרך למדוד את זה פשוט אל תסחטו את המחשב שלכם עד שהוא מת לגמרי. כלומר כשהמחשב מתריע שהסוללה נגמרת וכבה, אל תדלקו אותו שוב ושוב עד שימות לגמרי. כיון שדבר כזה יכול להרוס את הסוללה לגמרי.

‏שאלה: האם יש צורך להוציא את הסוללה מהמחשב בזמן שהוא מחובר לחשמל?

‏תשובה: אין צורך, עם הסוללות של היום זה לא רלוונטי בעליל. הסכנה היחידה שיכולה להיות זה שהסוללה תתחמם בגלל עבודת המחשב והטעונה (אבל המחשבים מתוכננים לעמוד בזה ככה שאין שום סכנה וחוץ מזה שאתם לא רוצים לשכוח את הסוללה בבית קפה או משהו). תגובת לנובו בנושא היתה שאין שום צורך לעשות את זה.

‏שאלה: אין לי כוונה להשתמש במחשב במשך תקופה ארוכה. מה לעשות עם הסוללה? להוציא? לפרוק? כמה לפרוק?
תשובה: בסוללות ליתיום אחוז הפריקה השנתי עומד על כ2 – ‏ אחוז לשנה. כך שהסיכוי להגיע לפריקת יתר נמוך מאוד. בכל מקרה מומלץ להטעין את הסוללה עד לכמה עשרות אחוזים (פחות מ 50 – ‏אחוז) בשביל לא לגרום לחמצון וקורוזיה למגעים, תהליך שקורה באופן מואץ עם סוללות טעונות במלואן.

‏שאלה: אפקט הזיכרון (טעינת הסוללה לפני שנגמר בה הכוח / טעינה לא מלאה יגרום לקיצור חיי הסוללה).

‏תשובה: אפקט הזיכרון קיים רק בסוללות מסוג ניקל קדמיום, כיום כבר לא משתמשים בסוללות אלה ולכן זה לא רלוונטי.

‏שאלה: האם מומלץ לפרוק את הסוללה מדי פעם? כל כמה זמן?

‏תשובה: מומלץ לפרוק את הסוללה בערך פעם בחודש (גורם לסידור מחדש של האלקטרונים אבל לא ניכנס לפן המדעי). שימו לב שכמו שציינו אין אפקט זיכרון ולכן זה לא חובה אך יש הטוענים שזה משפר מעט את תפוקת הסוללה. בקיצור מומלץ בעיקר בשביל השקט הנפשי שלכם.

‏שאלה: האם מספר התאים של הסוללה משנה?

‏תשובה: בהחלט כן. הסוללות הנפוצות היום הם בין 6-9 ‏תאים כאשר כל תא שווה ערך בערך לחצי שעה (כמובן שזה תלוי במחשב ובמה שרץ עליו בזמן נתון).

‏שאלה: האם קיימת אפשרות לשחזר סוללה שהייתה בשימוש זמן רב ומתחילה להישחק?
תשובה: רק באמצעות החלפת תאים וזה עסק די יקר.

‏דבר אחרון שיש לציין, לסוללות יש שחיקה טבעית. השחיקה הזאת גורמת לירידה בביצועי הסוללות לאורך זמן והיא קיימת בכל סוג של סוללה.

‏מה שחשוב להגיד זה שרוב השאלות והדברים שמצטיירים לנו כפוגעים בביצועי הסוללה רלוונטיים לסוללות הישנות שכיום כבר לא נמצאות במחשבים החדשים.

General Tech Review #4

כמעט סוף שבוע טוב לכולם.

‏אז לאחר בקשות חוזרות ונשנות בטוקבקים החלטתי לשתף אתכם במפרט המחשב הנייד שקניתי, ולכתוב מאמר קצר על בחירת מחשב נייד.

• ‏אז המחשב שקניתי hp pavilion 3150us
  ‏מעבד i5
• 4gb ‏זיכרון במהירות 1066 ‏.
  כונן 640gb ‏.
• ‏צורב DVD ‏.
• ‏מסך  15.6 ‏אינצ'
• ‏משקל  2.5 ‏ק"ג.
• ‏כרטיס מסך מובנה (אבל אמור להיות סבבה .. מקווה שלא אתחרט על זה).
• 4 USB
• HDMI
• eSATA
• ‏קורא טביעות אצבע.
• ‏וכל שאר הדברים הרגילים של מחשבים ניידים.
• המחשב נקנה בחנות BNH ‏(חנות של חרדים בארה"ב).

‏אגב אנקדוטה קטנה ששווה לדעת. כיום אין מכס שצריך לשלם על מחשבים ניידים כאשר מביאים אותם לארץ.
התשלום היחיד שיש להוסיף הוא תשלום מע"מ, מה שהופך את הקנייה במדינות אחרות למשתלמת.

‏כמובן שיש לקחת בחשבון שהמחשב יגיע ללא מקלדת עברית, למקרים אלו יש 2 ‏ פתרונות:

1. להדביק מדבקות מיוחדות למקלדת עם אותיות עבריות (קצת בעייתי כי האותיות מתקלפות והמקשים הופכים מעט
   דביקים ומלוכלכים עם הזמן).
2. ללכת לחנות שתעשה חריטת אותיות בלייזר – הפתרון הטוב והיקר יותר.

‏משכורת קבע ראשונה ובא לי מחשב נייד .. אבל איך בוחרים???

‏קודם כל חשוב להבין שאין ממש מחשבים טובים ולא טובים. מחשב צריך להיות מתאים לשימוש ספציפי. ‏לכן כשבאים לבחור מחשב חשוב להגדיר מה הצרכים של המשתמש, מה אופי העבודה, מה המיקום בו משתמשים במחשב וכו'.

‏משקל

‏מחשבים ניידים מתחלקים ל  6 ‏קבוצות משקל:

1. מיני נייד (נטבוק) – מחשבים במשקל בסביבות הקילו בעלי מסך 7-12 ‏אינצי. בד"כ אין כונן אופטי במחשבים אלו והם אינם חזקים במיוחד. כמו כן לעיתים המקלדת במחשבים אלו קטנה מהרגיל ולא מתאימה להקלדה ארוכה. מתאים בעיקר לאנשים שמרבים להסתובב עם המחשב בדרכים, וצריכים מחשב למיילים ואינטרנט.
2. אולטרא נייד – מחשבים עד כ 1.5 ‏ק"ג. מסך בגודל 11-13 ‏אינצי. גם מחשבים אלו בד"כ מגיעים ללא כונן אופטי ועם ביצועים חלשים יחסית. וכן המקלדת והמסך קטנים יחסית.
3. דק וקל – במשקל 1.5-2.5 ‏ק"ג (אגב 2.5 ‏ק"ג מוגדר כיום כסף מתחתיו מחשב נחשב כקל) מחשבים אלו בעלי ביצועים טובים עד מעולים מציעים ניידות גבוהה ואיזון בין עוצמה נוחות וסוללה. בד"כ כוללים חיבורים רבים וכונן אופטי.
   מחשבים אלו מתאימים בעיקר למי שמחפש ניידות טובה ולא רוצה להתפשר על ביצועים.
4. נייד רגיל – מיינסטרים – 2.5-3 ‏ק"ג – ביצועים טובים בד"כ כוללים כונן וחיבורים רבים. זמן הסוללה בד"כ קצר יחסית. 2-4 ‏שעות. מתאים לאנשים שמעבירים את המחשב בעיקר בין המשרד לבית ונמצאים ליד מקור מתח קבוע.
5. תחליף שולחני – מעל  3 ‏ק"ג. עוצמה וביצועים מעולים כמו של מחשב שולחני. מסך של 15-18 ‏אינצי. זמן סוללה קצר( 2-3‏שעות). מיועד לשמש תחליף למחשב הרגיל בבית למי שרוצה לחסוך מקום בחדר ולעבור מדי פעם עם המחשב בין החדרים.
6. טאבלט – קטגוריה חדשה יחסית שמתפתחת בתקופה האחרונה וצפויה לנגוס בקטגוריות האחרות בשנים הקרובות.

‏מחשב לוח שכולל צג מגע ולא כולל מקלדת ועכבר בד"כ. (תחשבו על זה כמו סמארטפון מוגדל).

ביצועי המחשב

‏כמובן שמדובר על המעבד וזיכרון ה RAM ‏. אני לא ארחיב יותר מדי כיוון שרוב התפוצה הזו היא תוכניתנים וודאי יודעים מה המשמעות.
רק אציין שלדעתי כיום גם המחשבים הנחשבים "חלשים" מספיקים מעל ומעבר למשתמש הממוצע שמטרת השימוש שלו היא אופיס, סרטים, מוזיקה ואינטרנט.
בקיצור אם אתם לא מתכוונים לשחק משחקי מחשב, לערוך סרטים/תמונות ,לתכנת על המחשב או כל פעולה ייעודית ומורכבת
אחרת אין סיבה שתשלמו הרבה על מחשב יקר מדי (משהו שמשום מה יש נטייה לאנשים לעשות).

‏אמצעי אחסון

‏בתקופה האחרונה התחילו למכור מחשבים ללא כוננים אופטיים. ע"מ שהמחשבים יהיו קלים וזולים יותר. הצורך בכוננים אופטיים הולך ונעלם עם הזמן ועם ירידת המחירים של הדיסק און קי והכוננים הקשיחים הניידים. וכנראה שלא ירחק היום עד שמדיה זו תהפוך לנדירה. כך שאם אתם מתכוונים לקנות מחשב נייד חדש תחשבו האם אתם באמת זקוקים לכונן אופטי (או מתי הכנסתם/צרבתם דיסק בפעם האחרונה). או שאולי עדיף להוריד קצת במשקל ובגודל.

‏גודל המסך

‏גודל המסך משפיע באופן ישיר על גודל המחשב ועל צריכת החשמל שלו. כך שיש למצוא איזון בין הגודל הרצוי לבין הניידות הרצוייה. כמובן שבזמן בדיקת המסך יש לבדוק גם את הרזולוציה של המסך.
‏בנוסף יש לבדוק את יחס גובה-רוחב המסך כלומר האם אתם רוצים מחשב עם מסך רחב (16:9/10‏) או מסך שהוא יותר מרובע (4:3‏).

‏עוד פרמטר חשוב ששוכחים להתייחס אליו הוא האם המסך הוא מבריק או מט.

‏מסך מבריק מעמיק את הצבעים ומחדד את התמונה מה שנותן יתרון בעת צפייה בסרטים או משחקים. לעומת זאת הוא מגדיל את ההשתקפות של האור.

‏מסך מט מונע השתקפויות ולכן מתאים להצגת טקסט ולשימוש בתאורה סביתית גבוהה.

‏כרטיס מסך

‏בד"כ הכרטיסים הייעודיים טובים יותר מן הכרטיסים המובנים אך בהתאם יקרים יותר ודורשים חשמל רב יותר. כיום גם הכרטיסים המובנים מסוגלים להריץ סרטים ב HD ‏וודאי סרטים רגילים וכן משחקים בהגדרות סבירות. כך ששווה לחשוב האם באמת יש צורך במחשב עם כרטיס מסך ייעודי.

‏תקשורת

‏כיום כל המחשבים הניידים מגיעים עם חיבור ל WIFI ‏. יש לשים לב שקיימים כיום מספר תקנים בשוק:

a‏- העברת נתונים מהירה ולא מושפע כמעט מהפרעות. טווח קליטה קצר.

B ‏- פחות מהיר בעל טווח קליטה גדול. זול.

g ‏- התקן הנפוץ והמומלץ. בעל קצב מהיר טווח גדול ומחיר זול. חשוב לוודא שהמחשב שלכם תומך בתקן זה.

N ‏- תקן חדש בעל קצב מהיר במיוחד וטווח כיסוי גדול במיוחד. בארץ השימוש בתקן זה עדיין לא נפוץ אך סביר להניח שיהיה נפוץ יותר בהמשך·

WWAN ‏- קישוריות מובנית הקיימת בחלק מהמחשבים המאפשרת גלישה באמצעות הרשת הסלולרית. בגדול מעין כניסה ‏להכניס לתוכה כרטיס סים ע"מ להשתמש ברשת הסלולרית. גם פה יש לשים לב באיזה תקן סלולרי המחשב תומך.

‏חיבורים

USB ‏- אין צורך להסביר.

‏( D_SUB (VGA‏- כמו הכבל הכחול שאתם מחברים למסך שלכם .. מיועד לחיבור אנלוגי של מסכים חיצוניים.
S-VIDEO‏- חיבור להעברת וידאו. משמש בעיקר לחיבור המחשב לטלוויזיה.
S/PDIF ‏- חיבור אודיו דיגיטלי איכותי.
‏בלוטוט – אין צורך להסביר.
Firewire ‏- או בשמו  IEEE 1394 ‏חיבור הדומה ל  USB ‏ומשמש להעברת נתונים. אין הרבה התקנים שעובדים איתו ולכן איננו חשוב כ"כ.

HDMI ‏- חיבור דיגיטלי באיכות גבוהה להעברת וידאו ואודיו בין המחשב לטלוויזיה.
ESATA ‏- חיבור לכוננים קשיחים חיצוניים. זהו חיבור מהיר יותר מחיבור USB ‏.

‏זמן סוללה

‏כל סוללה מורכבת ממספר תאים ( 3-12 ‏) בעיקרון ככל שמספר התאים גבוה יותר זמן עבודת הסוללה ארוך יותר. אך יש להתחשב גם במדדים נוספים – מילי אמפר, וולט והחשוב ביותר וואטים לשעה, ככל שהוא גבוה יותר זמן הסוללה ארוך יותר.
כמובן שזמן הסוללה בסופו של דבר מושפע גם מחומרת המחשב. למשל ככל שהמסך גדול יותר צריכת הסוללה תהיה גבוהה יותר.

‏שונות

‏למרבים לטלטל את המחשב מומלץ לקנות מחשב עם שילדה מחוזקת שיכולה לעיתים להציל את המחשב שלכם ממוות בגיל צעיר.

‏בנוסף ישנם מחשבים המכילים מעין בולמי זעזועים שנועדו להגן על המחשב בעת טלטול.

‏וישנם מחשבים המכילים מנגנון של נעילת הכונן הקשיח. הכונן הקשיח הוא החלק שנוטה בד"כ להידפק בזמן טלטולים של המחשב כיון שיש בו חלקים נעים. מנגנון זה מזהה טלטולים ובזמן כזה נועל את החלקים הנעים של הכונן ע"מ שלא יינזק.
עמידות במים – ישנם מחשבים שמצהירים על עמידות גבוהה יחסית מפני נתזי מים. (בכל מקרה לא הייתי לוקח אותו איתי לצלילה).

‏זיהוי ביומטרי – מנגנון זיהוי טביעת אצבע שיכול לחסוך לכם הקלדת סיסמאות במקומות שונים.

‏אחריות

‏החלק האחרון בקניית מחשב הוא האחריות. מחשבים ניידים נוטים להתקלקל במידה גבוהה יותר מאשר מחשבים ביתיים בגלל הטלטולים והטיולים שעושים איתם.

‏חשוב לראות לכמה זמן האחריות תקפה ומה בדיוק היא מכסה.

‏לדוגמא קורוזיה בד"כ לא נמצאת באחריות והיא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לכך שהמחשב נהרס. שווה לבדוק אם האחריות כוללת קורוזיה.

‏בנוסף לעיתים במעמד הרכישה ישנן הצעות לאחריות מורחבת (מבחינת זמן, ומבחינת מה שהיא מכסה) שווה לחשוב אם כדאי לרכוש אחריות מורחבת.

לסיכום, אתם מכירים את עצמכם יותר טוב מכל מוכר בחנות.

עכשיו אחרי שקראתם את הפרמטרים החשובים תחשבו מה בדיוק אתם צריכים ומה בדיוק מתאים לכם, ותבקשו מהמוכר מחשב שעונה על הדרישות הספציפיות שלכם.

‏טוב עכשיו כשהגעתי לפה אני רואה שזה לא היה כ"כ קצר .
אז אני בכלל מקווה שתגיעו לנקודה הזאת במייל.

‏לשאלות נוספות מוזמנים לפנות אליי.
תתחדשו:)

‏וסוף שבוע מעולה שיהיה!

General Tech Review #3

• בשבוע שעברה התקיימה תערוכת CES ‏- תערוכת האלקטרוניקה הגדולה בעולם. אז מעבר למסכי טלוויזיה/מחשב, סלולאריים חדשים ומחשבי לוח חדשים (בכמויות) הופיעו קצת גאדג'טים מוזרים:
• תיק שמש – אם אין לנו פה חורף במדינה ולא יורד גשם, למה שלא ננצל את זה קצת לטובתנו? בתערוכה הוצג תיק המכיל תאים סולארים על חלקו החיצוני ויכול להטעין את הסלולארי או המחשב הנייד שלכם. התיק יגיע עם חיבור USB ‏. התיק צפוי להגיע ברבעון השלישי של 2011 ‏ויעלה סביב 100 ‏דולר.
• ‏ואם כבר דיברנו על תאים סולארים בתערוכה הוצג מטען סולארי שיכול להפיק חשמל מתאורה נמוכה מאוד. המטען מציע פיתרון מצויין למטיילים ויגיע עם שלל מתאמים. (אז אולי בכל זאת עדיף שירד לנו פה גשם).
• רובו טואלט – כן זה כמו שזה נשמע – מטרת הרובוט היא פשוטה להבריק את השירותים. הרובוט יודע לשטוף לקרצף ולייבש את הרצפה. לרובוט יש חיישנים ששומרים עליו מנפילה במדרגות וניתן לקבוע עבורו ג"ג (ג"‏ג ימני מישהו לא מזהה?). (מעניין מתי הצבא ירכוש אחד כזה . )
• ‏קצת כחול לבן בתערוכה הנחשבת:
• ‏בוקסי זוכה תחרות הגאדג'טים בשנה שעברה הציגה את הדגם החדש של xee box ‏ס b ‏- קופסה חיצונית המתחברת לטלוויזיה ולרשת הביתית החידוש הפעם הוא כונן קשיח פנימי.
• ‏פריים סנס (שהטכנולוגיה שלה עומדת מאחורי הקינקט של מייקרוסופט – מצלמת תלת מימד שמזהה את תנועות השחקן באקס בוקס ללא שלט) הציגה מוצר שמאפשר לקשר בין כל מחשב בבית לבין הטלויזיה.
• ‏חברת אמימון הציגה שבב לשידור אלחוטי של תוכן HD ‏בתוך הבית בחיבור אלחוטי כך שממיר אחד יכול לשדר לטלויזיות בכל החדרים.
• ‏ג'ויסטיק לאייפד – האייפד שנחשב למכונת משחקים לא רעה מקבל שידרוג. חברת ten one design ‏תשיק בשבועות הקרובים ג'ויסטיק שיתחבר לאייפד באמצעות ואקום ויחליף את הג'ויסטיק שמופיע על המסך במשחקים שונים. כך תתקבל חווית משתמש טובה יותר הכוללת פידבק פיזי למשתמש. המחיר הצופי 25- ‏דולרים או 38 ‏לשתי יחידות.

‏ולסיום כמו שחלקכם וודאי יודעים יש לי קשר אישי לויקיפדיה.
אז אנקדוטה קטנה:
‏בשבת הקרובה תחגוג ויקיפדיה עשור (מוזמנים להתקשר להגיד מזל"ט). לרגל המאורע רואיין ג'ימי וולס, מייסד ויקיפידיה. במ‏הלך הראיון סיפר המייסד שלא האמין שויקיפדיה תהפוך לארגון בין לאומי, ושעד היום הוא לוקח באופן אישי כל ביקורת התוקפת את היושרה של הארגון.

‏מעבר לזה המייסד דוחה את האפשרות שבעתיד יופיעו באנרים/פרסומות לצד הערכים.

‏בנוסף המייסד אומר שהשאיפות של ויקיפדיה לשנה החדשה היא לדאוג לנוכחות הארגון במדינות מתפתחות ועל כן יפתח
השנה משרד ויקיפדיה בהודו.

General Tech Review #2

היום נסקור כמה חידושים טכנולוגיים שאין ביניהם קשר ישיר:

• ‏האייפד מושק רשמית בישראל- איידיגיטל, היבואנית הרשמית של מוצרי אפל מביאה את האייפד לארץ. אומנם לא כמו האייפון לו נאלצנו לחכות שנתיים עד שיגיע לארץ, הפעם חיכינו רק 8 ‏חודשים מאז השקתו בארה"ב. אבל ייתכן שזה בכל זאת מאוחר מדי. יבואנים אחרים כגון רשת באג הביאו את האייפד לארץ זמן קצר לאחר השקתו בארה"ב. מה בכל זאת חדש? המחירים! מחירי הדיגיטל לדגמי ה 16 32 ‏ו 64 ‏בהתאמה – 317927502250 ‏(מדובר בדגם ללא קישוריות סלולרית) כאשר דגם עם קישוריות סלולרית יעלה כ 600 ‏שקלים נוספים. ברשתות המקבילות מיהרו להוריד את המחירים ולהתאימם למחירי איידיגיטל. לדוגמה מכשיר 16GB ‏שעלה עד עכשיו כ 3000 ‏שקלים ברשת באג יעלה עכשיו 2250‏.
  ‏מה עוד שונה? האחריות! למראית העין האחריות שנותנות הרשתות המקבילות זהה לאחריות שנותנת איידיגיטל, ההבדל הוא שאיידיגיטל נמצאת תחת חסות של אפל העולמית מה שאומר שאם תביאו את המכשיר שלכם למעבדה בחו"ל לאחר שעבר תיקון בארץ ייתכן ולא יסכימו לתקנו אם עבר תיקון ברשת אחרת מאשר איידיגיטל. ‏לטענת אפל העיכובים שגרמו להשקת המכשיר בארץ רק עכשיו, נבעו מבעיות עם השפה העברית, שנפתרו רק בגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה. ‏האם ההשקה המאוחרת תגרום להפסדים משמעותיים לחברת איידיגיטל? ימים יגידו.
• ‏אפליקצייה חדשה לאייפון –  noseDial ‏מאפשרת לנו לחייג באמצעות האף. למה זה טוב אתם בטח שואלים? אז האמת שלנו בארץ באמת אין לזה שימוש משמעותי, אך מי שבילה באירופה בתקופה האחרונה וגילה שהוא צריך להוציא את היד שלו מהכפפות בקור נוראי על מנת לחייג או לקנות כפפות מיוחדות המתאימות למסכי מגע, יוכל להבין את השימוש.
  כמובן שהאפליקציה מתאימה לחיוג באמצעות האף, ומציגה את השמות בפנקס הכתובות בצורה מוגדלת עם ‏התמונות.
  ‏האפליקציה עולה 4 ‏שקלים.
  ‏לקנות מכשיר באלפי שקלים, ואז לקנות אפליקציות נוספות, לאחר מכן לחייג באמצעות האף. כל זה בשביל לחייג, מה
  שיכולנו לעשות פעם בקלות בכל מצב. האם זה שווה את זה? אתם תחליטו.
• ‏המטר הרץ לא השתנה במשך עשרות שנים, בכל זאת צמד מעצבים החליטו להמציאו מחדש ולבנות מטר רץ דיגיטלי. ‏המטר בנוי בצורה כזו שמושכים את סרט המדידה ובסוף המרחק כתוב על צג שנמצא על גוף המטר (הריבוע שבתוכו נמצא הסרט). מה זה עוזר לנו? קודם כל אפשר להשתמש בו בחושך כיון שהתצוגה מוארת (כולכם וודאי מודדים אורכים כשהבית חשוך .. לא?) בנוסף ניתן להחליט באיזה יחידות מידה יוצגו האורכים.
• ‏הצעת חוק חדשה של חבר הכנסת מאיר שטרית מציעה לחייב את כל הגופים הממשלתיים להציב רשת אלחוטית
  במבנים הציבוריים לרוות האזרחים. ההשראה להצעת החוק מקורה בפרוייקט דומה שיושם בארה"ב. החזיקו אצבעות .

‏דומיינים בעברית – החל מיום ראשון הקרוב יאפשר איגוד האינטרנט הישראלי לרשום דומיינים בעברית עם הסיומת il ‏. בתוך מספר חודשים לאחר אישורים והשלמת תהליכים נוספים צפוי להתאפשר גם לרשום דומיינים בעברית עם סיומת עברית מתאימה.

General Tech Review #1

לפני מס‏פר ימים גוגל השיקה את מערכת ההפעלה החדשה – chrome os ‏. מערכת הפעלה שפועלת כולה ברשת. מערכת מהירה פשוטה וידידותית. המערכת מיועדת בעיקר למשתמשי נטבוקים למיניהם, כאשר ההיגיון מאחוריה הוא שמשתמשי הנטבוקים מבלים את רוב זמנם ברשת. המערכת פועלת כולה באונליין ומסונכרנת אל כל שירותי החברה.

‏רגע, מה קורה כאשר אין לי חיבור זמין לרשת?
ת: המערכת יודעת להשתמש בזיכרון המחשב ע"מ שתוכלו לעבוד גם כאשר אינכם מחוברים לרשת.

קצת יתרונות:

1. קניתם מחשב חדש? מעצבן להעביר את כל החומרים שלכם, התוכנות וכו'. . אין יותר. מהיום רק להכניס את היוזר למחשב החדש והכל נמצא.
2. הוזלה של מחירי המחשבים כאשר אין צורך לקנות רישיונות לוינדוס.
3. יש לכם מחשב ישן בבית שבקושי מצליח להריץ וינדוס? איך הוא ירוץ עכשיו כאשר מערכת ההפעלה החדשה מבצעת הכל ברשת ודורשת עיבוד מקומי אפסי.

‏קצת חסרונות:

1. ובכל זאת אם במשך זמן ארוך אין לי חיבור לרשת? האם אוכל להמשיך לעבוד כמו שצריך?
2. כל התכנים שלכם נשמרים ברשת ונשמרים אצל גוגל. ולהזכירכם גוגל בנתה אימפרייה משידוך בין
   חברות פרסום למשתמשים שלה.
3. מה קורה כאשר גופים גדולים כגון ממשלות יפעילו לחץ ע"מ לקבל גישה לחשבונות המשתמשים שלכם?
4. מה יקרה במידה וגורמים עוינים יפרצו לשרתי החברה ויקבלו גישה לכל המידע שלכם?
5. מה לגבי חיבורי רשת איטיים? וספציפית בארץ מה עושים עם העובדה שיש לנו חיבורי רשת אסימטריים כלומר מהירות הורדה גבוהה אך מהירות העלאה נמוכה. כיצד נוכל לשמור דברים ברשת בביצועים סבירים?

• ‏היום צפויה גוגל להשיק את טלפון הדגל הבא שלה: נקסוס S ‏. הפלאפון יכיל מעבד ARM ‏ במהירות 1 ‏ ג'יגה. ‏מסך בגודל 4 ‏ אינצ' בעל רזולוציה של 800X400 ‏. המכשיר יריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 2.3 ‏ ויהיה המכשיר הראשון שמריץ גרסה זו של המערכת. עובי המכשיר 63 ‏מ'ימ ומשקלו 129 ‏גרם. בנוסף המכשיר יכיל שבב NFC ‏ (שבב זיהוי קרבה, שנועד להעברת נתונים בטווח קצר או במגע פיזי). בנוסף המכשיר יכיל מצלמה של 5 ‏מגה פיקסל, מד תאוצה ומצפן.
  רוצו לקנות.
• ‏ Chrome web store‏- גוגל השיקה השבוע חנות אפליקציות לדפדפן הכרום. מטרת החנות (ע"פ מנכל ניהול מוצר הכרום) היה לעשות סדר בין שלל האפליקציות הקיימות ברשת לדפדפן הכרום. החנות מגשימה את המטרה אך עדיין דורשת שיפורים רבים: המבחר קטן מדי, וישבם יישומים רבים שלא באמת נותנים ערך מוסף למשתמשים.

‏עד כאן פינתנו להיום.